alt=  alt=  alt=  alt=  alt=
אתרי תיירות באזור הנובר |לינה בעיר הנובר        |ארמון מארינבורג         |גני הרנהאוזן            |כרטיס העיר הנובר         |

הנובר היא אחת הערים הגדולות והחשובות והמרתקת כיום ביותר בצפון בגרמניה והיא אחד מאתרי התערוכות וכנסים מהגדולים והמובילים באירופה.
הנובר Hannover היא בירתה של מדינת סקסוניה התחתונה בגרמנית. הנובר היא העיר ה- 11 בגודלה בגרמניה והיא המרכז התעשייתי והמסחרי העיקרי של צפון גרמניה ומשמשת גם כמרכז קונגרסים וכנסים בינלאומיים. זוהי עיר תעשייתית ומסחרית משגשגת ועשירה. בעבר הייתה הנובר בירת ממלכת הנובר הגרמנית, והיא המקור לבית הנובר שבמשפחת המלוכה הבריטית.
העיר הנובר נהרסה כליל בהפצצות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה ושוחזרה מחדש לפרטי פרטים.
מדי שנה מתקיימות בעיר תערוכת רבות מבין החשובות ביותר ניתן לציין אץ "תערוכת הנובר" המציגה טכנולוגיות חדשניות של מיכון תעשייתי, ו"תערוכת סביט" לטכנולוגיה.
העיר האנובר היא ביתן של חברות גדולות בהן חברת קונטיננטל AG והחטיבה המסחרית של רכבי פולקסוואגן אשר בין היתר מפעילות תחנת כוח פחמית, ומעסיקות את מספר העובדים הגדול ביותר באזור.

העיר הנובר נוסדה בימי הביניים על גדת הנהר ליינֶה. בשנת 1636 החליט הנסיך הבוחר של קלנברג להעביר את מקום מגוריו להנובר. השושלת והעיר שינתה את שמה כאשר ראש הבית מונה לאלקטורט של הנובר (בית הנובר), אשר צאצאיו יהפכו מאוחר יותר למלכים של בריטניה הגדולה, הראשון שבהם היה ג'ורג' הראשון, שעלה אל כס המלכות הבריטי ב-1714. שלושה מלכי בריטניה היו באותו אלקטורטים של הנובר.

לאחר שנפוליאון כפה את ועידת ארטלנבורג (ועידת אלבה) ב-5 ביולי 1803, הוצבו בהנובר כ- 30 אלף חיילים צרפתים. הוועידה גם קבעה כי צבאה של הנובר יפורק, וכתוצאה מכך היגרו חיילים רבים מהנובר לבריטניה והקימו שם את הלגיון הגרמני של המלך, שהיה הצבא הגרמני היחיד שנלחם במלחמות נפוליאון נגד הצרפתים. מאוחר יותר הם גם מילאו תפקיד חשוב בקרב ווטרלו המפרסם משנת 1815.
בקונגרס וינה שהתקיים בשנת 1814 שודרג האלקטורט של הנובר למעמד של ממלכה היא ממלכת הנובר ואף החזיר אותה לשליטת בית הנובר. העיר הנובר הורחבה גם לצדו המערבי של הנהר ליינה והיא המשיכה לגדול.

בשנת 1837 הגיעה לסיומו החיבור עם בריטניה כאשר ויליאם הרביעי מלך הממלכה המאוחדת, הוריש את כסאו בממלכה המאוחדת לאישה והנובר עברה לאחיו של ויליאם הרביעי עד שנת 1866 כאשר הנובר סופחה לפרוסיה. תושבי הנובר התנגדו לסיפוח למשטר הפרוסי אבל למרות זאת המשיכה העיר לגדול.

במלחמת העולם השנייה הופגזה העיר במסגרת ההפצצות של בעלות הברית וכמעט של שטחה של העיר חרב. לאחר המלחמת העולם השנייה הפכה העיר לחלק מאזור הכיבוש הבריטי של גרמניה ומרבית העיר בשמך השנים שוחזרה באופן מלא, בשנת 1946 הפכה העיר לחלק ממדינת סקסוניה התחתונה כאשרי היא העיר הנובר בירתה.

מבחינת תיירות העיר אנובר נהנית מנוף ירוק והרבה טבע לא מעט בזכות הגנים ופארקים הרבים והיפים שבה ומאגם מלאכותי גדול בשם אגם מאש Maschsee.
האתר המרכזי בעיר הוא ללא ספק הוא גן הבארוק המרהיב גני הרנהאוזן Herrenhäuser Gärten שתוכננו להידמות לגני ורסאי שבצרפת, הם נחשבים לקומפלקס הגנים הגדול ביותר בגרמניה. גנים אלה קישטו בעבר את מעון הקיץ של המלכים לבית הנובר. הגן המרכזי, המכונה "הגן הגדול" Großer Garten והוא כולל פארק בסגנון צרפתי, תיאטרון פתוח, מבוך צמחיה ומזרקת מים מרשימה שמשפריצה את המים לגובה של כ- 82 מטר. בגני הרנהאוזן נמצאים גם גנים בוטניים Berggarten  עם חממה שנבנת בשנת 1666, בגנים הבוטניים ניתן לראות יותר מ- 2,500 סוגים של סחלבים וקקטוסים.

אתרים נוספים בעיר בהם כדאי לבקר הם:
בית העיריה המיוחד של העיר
גן החיות הגדול שבעיר
ארמון מארינבורג Marienburg
אזור קרופצ'קה Kröpcke שהוא אזור במרכז העיר שמהווה מקום מפגש עם בתי קפה מסעדות וחניות ומהווה מקום בילוי ומפגש .
כמובן תמצאו בעיר מוזיאונים שונים ורבים בניהם ניתן לציין את מוזיאוני האומנות: מוזיאון קסטנר Kestner ומוזיאון שפרנגל Sprengel המציגים אוספים שונים של דברי אומנות.